הכל על ביגוד למחול מזרחי מאת: ורד GUL
העיצוב
כיצד מעצבים בגד ריקוד? זו שאלה שעיקרה במחקר והשראה. אלו תלויים באווירה, זמן, סטייל אישי של המעצב/ת ואופנות. לפני הכל, יש לחשוב על הצרכים שבגד זה יספק ומה מטרותיו. מה שאת/ה לובשת הוא בבחינת הצהרה על עצמך או מעמדך. הקהל שופט את הרקדנ/ית לרוב על פי התלבושת, לפחות במבט ראשון. תלבושת צריכה להיות נוחה, ומתאימה לגופך ולסגנון ריקודך.
לרקדניות רבות גרדרובה שמתאימה לאירועים שונים ולסגנונות ריקוד שונים.
אם כן, השאלה הראשונה היא מהו סגנון ריקודך?
אם את רוקדת ריקוד צועני לדוגמא, אזי פרטי הלבוש שאת צריכה להחזיק במלתחה הם חצאית קומות רחבה ומתנפנפת, צעיפי קשירה מבדים אדומים ועגילי חישוק גדולים. ונניח שחשקה נפשך בסגנון ריקוד קברטי נוצץ אזי התלבושות היא שני חלקים, של חזיה, חגורת אגן, חצאית, צעיף גדול ותכשיטים תואמים רצוי עם אבני קריסטל.
האם את רוקדת פולקלור שדורשת תלבושת המתאימה לאופי מסוים? (דוגמא: מלאיה, סעידי- ריקודי מקל, חגלה).
לשם הנוחיות נרכז את התלבושות השונים לפי 3 סוגי סגנונות עיקריים:
קברט – תלבושת הנקראת בפי כל תלבושת שני חלקים. חזיה, חגורת אגן
וחצאית. כיום בעקבות אופנת הרקדנית דינה ממצריים, חגורות האגן הולכות ומתאדות. במקומן, ישנה עבודת אבנים או רקמה בחלק שקרוב לאגן על החצאית. אביזרים נלווים: תכשיטים, וצעיף גדול.
אתני – בארה"ב נקרא FUSION. תלבושת בעלת אלמנטים אתניים מהמזרח התיכון, צפון אפריקה, מזרח אירופה, הודו. בתוך סגנון לבוש זה נכליל גם את הלבוש הצועני שבכל חבל ארץ יש לו סגנון לבוש אחר. הביגוד האתני, לפי סוג הבד ומרכיבים נוספים שנבחר, יכול להראות כתלבושות המתאימה להופעות במועדוני לילה, או לחילופין להראות שורשי, אדמתי והיסטורי.
פולקלור: תחת המטרייה הזאת נכנסים כל סגנונות הלבוש מהמזרח התיכון ובעיקר מצריים. הלבוש הוא שלם ולרוב שמלה או גלאבייה. סוג הבגד וצורתו נקבעים לפי הריקוד: חליג'י, רוואזי, חגל'ה ועוד.
1. צבע הבגד
כאשר מכינים בגד חדש, הדבר הראשון שצץ במחשבה הוא צבע התלבושת.
בחירת צבע זה באמת עניין של נסיון אישי, העדפה וטעם. כל צבע נתון לפירוש: אדום סמל לתשוקה, שחור קלאסי ומהודר, כחול צבע השמיים, ירוק צמיחה וגדילה, סגול, כשמו כן הוא סגולה ומרפא. בארצות ערב נשים דתיות לובשות שחור בחברה, ואילו בבית הן מתהדרות בשלל צבעים. צבעים בהירים נלבשו במדבריות מפאת החום הכבד.
המבחר הוא עצום והצבעים רבים .כל צבע יכול להתאים לתלבושת של ריקודי בטן. כמובן שגם מספר צבעים ביחד ושילובים ביניהם. כיום באופנה התלבושות בגדים בצבעים זוהרים ובוהקים.
אם זו התלבושת הראשונה, או שאין ברשותך 20 תלבושות ויותר כדאי להתמקד ולבחור בצבע שיתאים לגוון עורך ויוציא אותך לאור. חשבו על הצבעים שיגרמו לכם להרגיש טוב, והנאה בלבישתם.
כמעט בכל חנות המוכרת בדים ישנו קטלוג של בדים גזורים. רצוי לבקש מהמוכר את הקטלוג ולגשת עם הקטלוג למראה. להצמיד את הבדים שאהבנו אל הפנים ולראות אם זה מתאים. לרוב לבעלות גוון כהה יתאימו בהירים (לבן, זהב, ורוד). לבעלות שיער כהה יתאימו בגדים בצבעים עזים: סגול, כחול, ירוק, אדום. לבהירות : נסו את הכתום, התכלת, טורקיז, לבן, נחושת. כמו כן יש להתחשב בהתאמה לאופי. וזה נכון גם לגבי הצבע והצורה. לרקדניות בעלות אופי עדין אני ממליצה להתאים דברים נועזים. כך או אחרת עם אופי עדין כל בגד מתקבל. והפוך: הבגד יכול לעדן.
ביגוד זוהר יכול להתאים להופעות בהם התאורה לא מספיקה. ישנם מקומות בילוי כגון פאבים, מועדונים, שהתאורה היא אולטרה סגולה ומבליטה מאוד ביגוד בצבעים בהירים או בוהקים.
2. גזרה
חצאית רחבה או חצאית צרה?
במחול המזרחי לרגליים יש חלק נכבד מאוד בתנועה. כגון: שימי (רעידות).
בכוונה ליצור את האשליה של ריקוד ללא מאמץ אנו מעוניינים לכסות את הרגליים. הפתרון הוא בחצאית או מכנסיים נפוחות (מהפולקלור התורכי).
אתם לבטח מכירים את התמונה הזו שרקדנית עושה שימי כשהיא שרועה בשכיבה על הבמה ומרטיטה את הרגל על מנת ליצור ויברציות שימי. התנועה של כף הרגל במצב זה, נראית אבוי בדיוק כמו פרקדינסון. לא נעים. חשוב לפני שבוחרים את גזרת החצאית לבדוק איזה ביגוד ישרת אותך נכון וטוב בריקודייך. לדוגמא: אם את רוקדת ריקוד רצפה, חצאית רחבה עדיפה.
כמובן שאת הגזרה חשוב להתאים למידות הגוף. בגד צר יכול לעיתים להחמיא ולתקן מבנה רחב אך גם יכול ליצור מראה חנוט וארוז ולא מחמיא.
בכלל, בבחירת בגד להופעה כדאי להגיע לרכישה עם מי שאתם סומכים על דעתו שיוכל לתת חוות דעת נוספת.
חצאית רחבה מתאימה מאוד בבגד לבן. היא גם נוחה מאוד ומאפשרת מרחב תנועה. חצאיות רחבות משרות מראה קלאסי, רומנטי ואווירה. רקדניות רקדו בהן מאות בשנים. כיום הסגנון הרווח יותר היא חצאית צרה, או בצורת דג, או פעמון.
אורך החצאית:
חשוב בהכנת הביגוד למדוד באופן מדויק את אורך החצאית. שלא תהיה ארוכה מדי ויש חשש להתקל ולדרוך עליה במהלך הריקוד או בדרך להופעה ובעלייה במדרגות (במיוחד למי שכמוני יוצא לבוש מהבית).
אך גם לא קצרה מדי. על החצאית להגיע עד לפני עקב הרגל. מראה קצר במיוחד אם רוקדים יחפים הוא לא אסתטי.
גם כאן, אם יש פתחים בחצאית (לא שסע אלא פתחים מעוצבים) חשוב שלא יהיו בגובה כפות הרגליים על מנת למנוע תקלות והסתבכות של כף הרגל או האצבעות בפתחים הללו.
פתחים ושסעים בחצאית כן או לא?
3. אלה תלויים במידה רבה בסגנון האישי של כל אחת. העניין הוא שמאוד נפוץ ומקובל בארץ במיוחד שבחצאית יהיה פתח אחד לפחות לרגל ענוגה.
פתח יכול להיות גם רק עד הברך. מי שרוצה להרגיש עם אבל בלי יכולה לבקש מהחנות שהיא קונה או מהתופר/רת להצמיד שרשראות קריסטלים ברוחב הפתח או לחילופין לכסות בגרביון בצבע הרגל.
בכל מקרה האופנה שהייתה נהוגה בעבר, בה יש פתחים עד החגורה משני צידי הרגליים (אופנת הביקיני שהנחילה הרקדנית התורכיה טולאי קראג'ה)
אאוט ופאסה כבר הרבה זמן, ולבוש כזה מעיד היום על מראה זול. לא מומלץ.
שיטת עשה זאת בעצמך
הביגוד והאביזרים למחול מזרחי כידוע הם לא זולים. שיטת עשה זו בעצמך מתאימה למי שרוצה לחסוך, או להתעסק ביצירה ולהכין ביגוד פרי דמיונו, מחשבתו ויצירתו.
אם זו הפעם הראשונה שאתם נגשים לחוט ומחט או למכונת תפירה כדאי לחשוב על קורס מזורז ביסודות התפירה לפני שניגשים למלאכה. הדברים אמורים בעיקר לגבי בניית שלד החליפה. לגבי קישוטים ופייטים זה סיפור קל יותר להכנה ולעבודה. אחת לפרק זמן, מתקיימות סדנאות ייחודיות ליצירת תלבושות של דורית ייני, שהיא מקימת השיטה והחלוצה בעניין זה. הרעיון לסדנאות אלו התגבש והחל מתוך צורך וביקוש במרכז ערבסק בירושלים, והתרחב למקומות נוספים בארץ עפ"י הזמנתן של מורות נוספות מאיזורים שונים.
****************************
הנה מובאים לפניכם עיקרי הדברים של תפירת בגד ריקוד מסוג קברט מאת: דורית ייני.
כיצד להכין תלבושת לרקדנית בטן (חזיה וחגורה) בדרך הקלה ובעצמך.
החומרים הדרושים:
חזיה מרופדת בלבד. לא צמודה בקאפ - אלא מידה אחת גדולה יותר. בד לציפוי 1 מטר - רצוי בד אלסטי שהוא נוח. רצוי שהבד יהיה מרשים (ניתן למצוא בדים ב- 15 "ח). חמרי קישוט: אפליקציות, אבנים להדבקה ו/או לתפירה, אבני חן (קריסטלים) חרוזים, רצוי לא להתעסק עם חומרים קטנים מדי - זו התעסקות מיותרת. דבק טוב (כל חומרי הקישוט ניתן לקנות באבגד).
חומר בסיס לחגורה :בד ג'ינס עבה. להוציא גיזרה מחגורה יפה שראיתם ולצפות בבד הציפוי של החזיה.
הציפוי של החזיה והחגורה:
הציפוי של החזיה נעשה בחלקים.קאפ אחד ולאחר מכן קאפ שני. את הכתפיות קושרים סביב לצואר - והרי לכם קולר. את ה"כנפיים" (החלק שנסגר בגב) אנו מרוקנים ומשאירים רק את הרצועות גומי עם הסוגר.
לא לשכוח לחבר בחוט תפירה את הבד ציפוי לחזיה ולחגורה, (תצטרכו הרבה סבלנות לתפירה הציפוי לחזיה , לכן מומלץ להתחיל קודם בקשה שזה החזיה ולהמשיך עם החגורה שזה החלק הקל והמהנה).
סביב החזיה , כולל ה"כנפיים" האחוריות והקולר אנו מצפים, מדביקים או תופרים אבנים קטנות או פייטים. או מעטרים עם סרט יפה ומבריק כמסגרת לחזייה.
במרכז החזיה אנו מניחים אפליקציה יפה או אבן גדולה , ושומרים אותו קישוט גם לחגורה (בחזית).
ניתן להוסיף פרנזים יורדים ממרכז החזיה כלפי הפופיק.
החגורה: אותם חומרי קישוט של החזיה חוזרים על עצמם גם בחגורה, אם זה סרט יפה סביב החגורה או שורת חרוזים. לא לשכוח פרנזים (למרות שזה עניין של אופנה - הם תמיד מוסיפים לתנועה ולעושר של הבגד).
באם ברצונכם לחסוך את קניית חומרי הקישוט. ישנה אפשרות לקנות 1 מטר בד שהוא כבר מקושט בחרוזים ובפרחים , אך הוא יקר כ- 400 ש"ח למטר. וכך חסכתם את העבודה הרבה שכרוכה בהכנת בגד. בדים מוכנים ניתן לרכוש בחנויות יוקרה ברחוב נחלת בניימין.
תחזוקה
אחרי שקנינו חליפת ריקוד, או תפרנו אותה בעצמנו וההופעות כבר בפתח בואו נביט יחד איך מתחזקים אותן ושומרים עליהן למען יאריחו חיים גם אחרי ההופעה הראשונה.
למרבית הצער, רוב חליפות הריקוד אינן רחיצות. לעיתים בגלל סוג הבד ממנו הן עשויות, אך לרוב האפליקציות, האבנים והרקמות העדינות ובמיוחד שהם מחוברים לבגד ע"י הדבקה, הם אלה שלא מאפשרים את הכנסתם למכונת הכביסה.
1. ליצור מנהג קבוע, שבתום כל הופעה מוציאים את הבגד לאורור.
חליפות סופגות זיעה (מה לעשות, רוקדים לא?) ומתלכלכות.
רצוי להניח את החליפה על מתלה סמוך למקור אוויר. יש להזהר מחשיפה לשמש החמה שלנו, על מנת שהבד לא יאבד את הצבע שלו.
2.רחיצה – אם כבר, אז עדיף ידנית. במים קרים ושמפו לשיער או שמפו טקסטיל עדין ביותר. רצוי לבדוק את עמידות צבע הבד על חלקים קטנים יותר של החליפה. כגון: סרט הראש אם יש, או כפפת היד.
3.החלפת בטנה – ניתן כמעט בכל החליפות להחליף את הבטנה של החזיה או של החגורה. שימו לב לא לפרום אפליקציות וקישוטים כאשר אתם עושים כן. בעיקר בחליפות בהירות שהכתפיות משחירות כעבור זמן מה.
4.חלקים מסוימים של הבגד (בתנאי שאין אבנים או אפליקציות) ניתן להכניס לתוך ציפה של כרית, לקשור אותה היטב ולכבס. כאמור, כביסה עדינה, ללא הרתחה, וללא סחיטה.
5.אבנים מתרופפות, חרוזים, פייטים ופרנזים או סוגרים שעומדים לצאת מהמקום או רופפים! הקדימו תרופה למכה. עשו לכם רוטינה של בדיקת החליפה בתום כל הופעה, לראות אם חסר משהו או אם איזה קישוט מתנדנד לו סתם כך. חוט ומחט הם התשובה!
6.מבשמים: כיום בכל ניתן למצוא חנות שיש בה סבונים ריחניים, כדורים ריחניים לארון וכיוצא בזה. אפשר לשים כאלה לצד החליפה לאחסן עד ההופעה הבאה. באותו עניין אך בכיוון קצת שונה: זהירות מדיאודרנטים מכתימים בלבן, או מדיאודורנט ספריי חזק במיוחד שיכול לגרום לדהיית הבגד.
7.מטבעות וחרוזים נוטים להתבלות, לאבד את צבעם וחרוזים אף להתקלף. לכן, דאגו לקבל מיצרן החליפה שקית עם מטבעות נוספים שתוכלו להחליף אותם בבוא העת. ציפוי של המטבעות והחרוזים ע"י ספריי אקרילי יכולים למנוע את הנזק בעתיד. בכלל, מומלץ ואף נהוג לקבל מיצרן החליפה פרנזים נוספים או מספר אבנים על מנת שתוכלו להחליפם בהמשך. בדיוק כפי שאתם קונים בגד חדש, המוצמדים אליו ע"י היצרן כפתורים לרזרבה.
8. הכירו את חליפת הריקוד היטב. מה המגבלות שלה ויתרונותיה. אלו תנועות אפשר לבצע איתה ואיזו לא. שפגעת עם חצאית צרה לא בא בחשבון...
9.אחסון. רצוי לתלות את חליפות הריקוד על קולב בארון. זה אכן תופס מקום, ובהחלט בעיה לא קטנה. אולם בצורה זו הבד לא יתקמט. כשאתם יוצאים להופעה דאגו לתיק נאה ומרווח דיו שיוכל להכיל את החליפה ואת אביזריה. להזהר שסוגרים את הריצרץ של התיק שלא יתפס בבד החליפה.
לסיום, המחול המזרחי מלבד האקזוטיות שלו מצריך גם מראה מקצועי. לכן טיפול טוב ונאות לביגוד ישמור על ערך הביגוד. אחרי שהשקעתם בה את מיטב כספיכם, מחשבה ויצרתיות עכשיו תור החליפה להשיב לכם...
*****************
קניית בגד ריקוד יד שנייה יתרונות וחסרונות מאת: ורד
נגיד וחשקה נפשכם בבגד ריקוד של טובי המעצבים אך לידדכם המחיר גבוה וזה אינו סכום שאתם מתכוונים להוציא עכשיו מסל הקניות וההוצאות. פתרון נהדר הוא לרכוש בגד ריקוד של המעצב/ת אותם אהבתם ביד שנייה.
נתחיל בחסרונות או בדברים אותם צריך לקחת בחשבון:
1. הבגד אינו תפור למידותכם. רוב הסיכויים שיצרך תיקון על מנת שיתאים לכם. ולפעמים קורה שיצא שכרכם בהפסדכם. בדקו לפני כן מה צריך לתקן, ואת העלויות.
2.בלאי – במיוחד אם הרקד/נית שלבש/ה הופיע/ה עם הבגד הרבה.
וזה אומר מצב הבד. דהוי לא דהוי, מצב החרוזים והקישוטים המעטרים את הבגד.
3.מתוצרת הארץ או לא מתוצרת הארץ. לפעמים לתקן בגד בצורה הטובה ביותר היא לקחת אותו לתיקון אצל מי שתפר אותו.
4.האם הבגד עדיין אופנתי?
עיצובים של חליפות בדיוק כמו בבגדים משתנים מעונה לעונה ומתקופה לתקופה. האם הבגד עדיין עומד בסטנדרטים הללו? האם הוא יחשב למיושן? או שעדיין הוא עונה לציפיות?
יתרונות:
1.השראה – בצד הרוחני של הסיפור אם זו חליפה שלבשה פיפי עבדו, נגואה פואד... או מורתכם או רקדנית שאתם אוהבים. נחמד להכנס לבגד כזה.
2.מחיר – אותו עיצוב שביקשתם לעצמכם, אותם סטנדרטים אך המחיר יכול להגיע עד לחצי מהמחיר המלא של בגד יד ראשונה.
3.מציאות – או ממי כדאי לקנות חליפה יד שנייה:
רקדנית שמופיעה הרבה, ויש ברשותה מספר חליפות רב הסיכוי הוא שהיא לא "חרשה" על הבגד והוא נשאר במצב טוב. עוד נכנסות להגדרה הזו גם רקדניות שמופיעות במקומות קבועים ועליהן לגוון בתלבושות בכל פעם מחדש. אלה ממהרות למכור את בגדיהן אחת לתקופה ועוד לפני שעברו פז"מ מוצדק.
4.על תוצרת חוץ: כי אין לכם כוונה לנסוע למצריים או תורכיה ולהביא בגד ממעצב/ת X או Y.
5.קבלת אינפורמציה מדויקת על התנהלות החליפה בזמן הופעות מהרקדנית שלבשה אותו. בטח אם יש לחליפה מנהג מגונה של קרסים נפתחים היא דאגה לחזק את זה כבר. בקיצור, זה לא ניסוי ותהיה.
6. לא צריך לשבור את הראש במחשבות איך תראה החליפה. מצא חן בעיניכם לקחתם.
|
